6.2.1 הדבקה רגשית

700,000 משתמשי פייסבוק הוכנסו לניסוי שאולי שינה את רגשותיהם. המשתתפים לא נתנו הסכמה והמחקר לא היה כפוף לפיקוח מוסרי של צד שלישי.

במשך שבוע אחד בינואר 2012, כ -700,000 משתמשי פייסבוק הוכנסו לניסוי כדי ללמוד "הדבקה רגשית", עד כמה רגשותיו של האדם מושפעים מרגשותיהם של האנשים שאיתם הם פועלים. דנתי בניסוי זה בפרק 4, אבל אני אסקור אותו שוב עכשיו. המשתתפים בניסוי ההדבקה הרגשית הוכנסו לארבע קבוצות: קבוצה של "צמצום שליליות", שלפיהם הודעות עם מילים שליליות (למשל, עצובות) נחסמו באופן אקראי מלהופיע בעלון החדשות; קבוצה בעלת "פוזיטיביזציה מופחתת", שעליהן חסמו באקראי הודעות בעלות מילים חיוביות (למשל, מאושרות); ושתי קבוצות ביקורת, אחת מקבוצת החיסונים הפוזיטיביסטית ואחת לקבוצת הנטייה. החוקרים גילו כי אנשים בקבוצת החיסונית החיובית השתמשו במספר קטן של מילים חיוביות ובמילים שליליות יותר, יחסית לקבוצת הביקורת. כמו כן, הם מצאו כי אנשים במצב שליליות מופחת השתמשו במילים מעט יותר חיוביות מעט פחות מילים שליליות. החוקרים מצאו עדויות לדבקה רגשית (Kramer, Guillory, and Hancock 2014) ; לדיון מקיף יותר בתכנון הניסוי ובתוצאותיו ראה פרק 4.

לאחר שפורסם מאמר זה בהליכים של האקדמיה הלאומית למדעים , היתה זעקה עצומה של חוקרים ועיתונות כאחד. זעם סביב העיתון התמקדו בשתי נקודות עיקריות: (1) המשתתפים לא סיפקו הסכמה מעבר לסטנדרטים הסטנדרטיים של פייסבוק לשירות (2) המחקר לא עבר ביקורת מוסרית של צד שלישי (Grimmelmann 2015) . השאלות האתיות שהועלו בדיון זה גרמו ליומן לפרסם במהירות "ביטוי מעמיק של דאגה" בנוגע לתהליך האתיקה והאתיקה של המחקר (Verma 2014) . בשנים שלאחר מכן, ניסוי זה המשיך להיות מקור לדיון אינטנסיבי ולחילוקי דעות, ולביקורת על ניסוי זה עשויה להיות השפעה בלתי מכוונת של נהיגה מסוג זה של מחקר בין הצללים (Meyer 2014) . כלומר, יש שטוענים שחברות לא הפסיקו את הניסויים האלה - הן פשוט חדלו לדבר עליהן בפומבי. דיון זה אולי סייע להמריץ את יצירתו של תהליך סקירה אתית למחקר בפייסבוק (Hernandez and Seetharaman 2016; Jackman and Kanerva 2016) .