3.3.3 עלות

סקרים הם לא בחינם, וזה אילוץ אמיתי.

עד כה סקרתי בקצרה את כלל מסגרות השגיאות של הסקר, שהוא עצמו הנושא של טיפולים באורך הספר (Weisberg 2005; Groves et al. 2009) . למרות מסגרת זו היא מקיפה, זה בדרך כלל גורם לחוקרים להתעלם גורם חשוב: עלות. אף על פי שעלות המחקר - אשר ניתן למדוד על-ידי זמן או כסף - נדונה רק לעתים נדירות על-ידי חוקרים אקדמיים, הרי היא מגבלה אמיתית שאין להתעלם ממנה. למעשה, העלות היא בסיסית לכל התהליך של מחקר הסקר (Groves 2004) : זוהי הסיבה החוקרים ראיון מדגם של אנשים ולא אוכלוסייה שלמה. מסירות חד-משמעית למזעור השגיאה תוך התעלמות מוחלטת מהמחיר אינה תמיד לטובתנו.

המגבלות של אובססיה על צמצום טעות מודגמות על ידי פרויקט ציון של סקוט Keeter ועמיתיו (2000) על ההשפעות של פעולות שדה יקר על הפחתת היענות בסקרים טלפוניים. Keeter ועמיתיו ניהלו שני מחקרים בו זמנית, האחד באמצעות נהלי גיוס "סטנדרטי" ואחד באמצעות נהלי גיוס "קפדני". ההבדל בין שני המחקרים היה היקף המאמצים שהלכו במגע עם המשיבים ועידודם להשתתף. לדוגמה, במחקר עם גיוס "קפדני", החוקרים כינו את משקי הבית שנדגמו בתדירות גבוהה יותר ובמשך תקופה ארוכה יותר ועשו קריאות חוזרות נוספות אם המשתתפים סירבו בתחילה להשתתף. המאמצים הנוספים הללו אכן יצרו שיעור נמוך יותר של היענות, אך הם הוסיפו לעלות משמעותית. המחקר באמצעות נהלים "קפדניים" היה פעמיים יקר ו 8 פעמים לאט יותר. ולבסוף, שני המחקרים ייצרו אומדנים זהים במהותם. פרויקט זה, כמו גם את (Keeter et al. 2006) הבאות עם ממצאים דומים (Keeter et al. 2006) , צריך להוביל אותך לתהות: האם עדיף לנו עם שני סקרים סבירים או סקר וטהור אחד? מה לגבי 10 סקרים סבירים או סקר וטהור אחד? מה לגבי 100 סקרים סבירים או סקר וטהור אחד? בשלב מסוים, יתרונות העלות צריך לעלות על חששות מעורפלים, לא ספציפיים לגבי איכות.

כפי שאני אראה בחלק זה של הפרק, רבים מן ההזדמנויות שנוצרו על ידי העידן הדיגיטלי הם לא על ביצוע הערכות כי יש כמובן שגיאה נמוכה יותר. במקום זאת, הזדמנויות אלה הן על הערכת כמויות שונות ועל ביצוע הערכות מהירה יותר וזולה יותר, אפילו עם שגיאות גבוהות יותר. חוקרים אשר מתעקשים על אובססיה חד-אופציונלית למזער את השגיאה על חשבון מימדים אחרים של איכות הולכים להחמיץ הזדמנויות מרגש. בהינתן הרקע הזה לגבי מסגרת השגיאה הכוללת של הסקר, נפנה עתה לשלושה תחומים מרכזיים בעידן השלישי של מחקרי הסקר: גישות חדשות לייצוג (סעיף 3.4), גישות חדשות למדידה (סעיף 3.5) ואסטרטגיות חדשות לשילוב סקרים עם מקורות נתונים גדולים (סעיף 3.6).