5.5.2 ההטרוגניות מינוף

ברגע שיש לך מוטיבציה הרבה אנשים לעבוד על בעיה מדעית אמיתית, תגלו כי המשתתפים שלך יהיה הטרוגני בשתי דרכים עיקריות: הם ישתנו הן במיומנות שלהם ואת רמת המאמץ שלהם. התגובה הראשונה של חוקרים חברתיים רבים היא להילחם נגד הטרוגניות זו על ידי מנסה להוציא משתתפים באיכות נמוכה ולאחר מכן מנסה לאסוף כמות קבועה של מידע מכל מה שנשאר. זוהי הדרך הלא נכונה לעצב פרויקט שיתוף פעולה המוני. במקום להיאבק בהטרוגניות, עליך למנף אותה.

ראשית, אין סיבה שלא לכלול משתתפים בעלי מיומנות נמוכה. בשיחות פתוחות, משתתפים בעלי מיומנות נמוכה אינם גורמים לבעיות; התרומות שלהם לא לפגוע באף אחד והם אינם דורשים זמן להעריך. בחישוב האנושי ובפרויקטי איסוף נתונים מבוזרים, יתר על כן, הצורה הטובה ביותר של בקרת איכות באה דרך יתירות, לא דרך סרגל גבוה להשתתפות. למעשה, במקום לא לכלול משתתפים בעלי מיומנות נמוכה, גישה טובה יותר היא לעזור להם לתרום תרומות טובות יותר, כפי שעשו החוקרים ב- eBird.

שנית, אין סיבה לאסוף כמות קבועה של מידע מכל משתתף. ההשתתפות בפרויקטים רבים של שיתוף פעולה המוני היא בלתי שוויונית להפליא (Sauermann and Franzoni 2015) , עם מספר קטן של אנשים התורמים הרבה - המכונה לפעמים את הראש השמן - והרבה אנשים תורמים קצת - לפעמים נקרא הזנב הארוך . אם אתה לא אוספת מידע מן הראש השמן ואת הזנב הארוך, אתה משאיר המוני של מידע unollected. לדוגמה, אם ויקיפדיה קיבלה 10 ועשרה עריכות בלבד לעורך, היא תפסיד כ -95% מהעריכות (Salganik and Levy 2015) . לכן, עם פרויקטים של שיתוף פעולה המוני, עדיף למנף הטרוגניות ולא לנסות לחסל אותו.