5.3.4 סיכום

שיחות להרחיב ולתת מומחים רבים שאינם מומחים ולהציע פתרונות לבעיות שבהם פתרונות קלים כדי לבדוק מאשר ליצור.

בכל שלושת הפרויקטים-נטפליקס קריאה פתוחה פרס, Foldit, Peer-to-פטנטים-חוקרים הציגו שאלות של צורה מסוימת, שידל פתרונות, ולאחר מכן הרים את הפתרונות הטובים ביותר. החוקרים אפילו לא צריך לדעת המומחה הכי טוב לשאול, ולפעמים רעיונות טובים הגיעו ממקומות בלתי צפויים.

עכשיו אני יכול גם לסמן שני הבדלים חשובים בין פרויקטים קריאים הפתוחים ופרויקטי חישוב אדם. ראשית, בפרויקטים קריאים פתוחים החוקר מציין מטרה (למשל, דירוגי סרט לניבוי) ואילו חישוב אדם המחקר מציין משימות מייקרו (למשל, סיווג גלקסיה). שנית, שיחות פתוחות החוקרים רצו תרומה-למיטב האלגוריתם הטוב ביותר לניבוי דירוגי סרט, התצורה-האנרגיה הנמוכה ביותר של חלבון, או החתיכה הרלוונטית ביותר של אמנות-לא לפני איזשהו שילוב פשוט של כל התרומות.

בהינתן התבנית הכללית לשיחות פתוחות שלוש דוגמאות אלה, אילו סוגים של בעיות במחקר חברתי עשויים להיות מתאימים גישה זו? בשלב זה, הייתי צריך להשיב כי לא חל רבי דוגמאות מוצלחות עדיין (מסיבות שאני אסביר בעוד רגע). במונחים של אנלוגים ישירים, אפשר לדמיין כי פרויקט בסגנון Peer-to-הפטנטים בשימוש על ידי חוקר היסטורי מחפש את המסמך המוקדם להזכיר אדם או רעיון מסוים. גישת שיחה פתוחה זה סוג של בעיה יכולה להיות בעל ערך במיוחד כאשר המסמכים הרלוונטיים אינם נאספים ב בארכיון אחד אבל מופץ באופן נרחב.

באופן כללי יותר, ממשלות רבות יש בעיות שעלולות להיות מקובל לפתוח שיחות כי הם על יצירת תחזיות שניתן להשתמש בהם כדי להנחות פעולה (Kleinberg et al. 2015) . לדוגמא, בדיוק כמו נטפליקס רצה לחזות דירוגים על סרטים, ממשלות אולי כדאי לנבא כגון מהן המסעדות סבירות להניח שיש הפרות חוק בריאות על מנת להקצות משאבי בדיקה יעילות יותר. מונע על ידי זה סוג של בעיה, Glaeser et al. (2016) השתמש שיחה פתוחה לעזור עיריית בוסטון לחזות פרות היגיינה ותברואת מסעדה מבוססות על נתוני ביקורות Yelp ונתוני בדיקה הסטוריים. גלייזר ועמיתיו מעריכים כי מודל החיזוי שזכה קריאה הפתוחה ישפר את הפרודוקטיביות של פקחי מסעדה ב -50% על. עסקים גם יש בעיות עם מבנה דומה כגון חיזוי נטישה של לקוחות (Provost and Fawcett 2013) .

לבסוף, בנוסף לפתיחת שיחות שכוללות תוצאות שכבר קרו סט נתונים מסוימים (למשל, מנבאים הפרות חוק בריאות באמצעות נתונים על הפרות חוק בריאות בעבר), אפשר לדמיין בניבוי תוצאות שלא קרו עדיין לכל אחד בסיס הנתונים . למשל, המשפחות השבירות ולימוד רווחה לילדים אתרו כ -5,000 ילדים מלידה ב -20 ערים שונות בארה"ב (Reichman et al. 2001) . חוקרים אספו נתונים על ילדים אלה, בני משפחותיהם, והסביבה הרחבה שלהם בלידה ובגילים 1, 3, 5, 9, ו -15 בהינתן כל המידע על הילדים האלה, כמה טובים יכולים חוקרים מעריכים תוצאות כגון מי יסיים מהמכללה? או, הביע באופן זה יהיה יותר מעניין חוקרים רבים, אשר נתונים ותאוריות יהיו יעילים ביותר בניבוי תוצאות אלו? מאז אף אחד מהילדים האלה ישנים כיום מספיק כדי ללכת לקולג ', זה יהיה ניבוי צופה פני עתיד נכון ויש אסטרטגיות שונות שחוקרים עשויים להעסיק. חוקר הסבור כי שכונות הן קריטיות בעיצוב תוצאות חיים עלולים לקחת גישה אחת בעוד חוקר אשר מתמקד משפחות עלול לעשות משהו שונה לחלוטין. איזה הגישות הללו יעבדו טוב יותר? אנחנו לא יודעים, ותוך כדי כך לגלות נוכל ללמוד משהו חשוב על משפחות, שכונות, חינוך, ואי-שוויון חברתי. יתר על כן, תחזיות אלו עלולים לשמש מדריך איסוף נתונים בעתיד. תארו לעצמכם שיש מספר קטן של בוגרי קולג 'שלא היו צפוי להתקדם על ידי כל המודלים; האנשים האלה יהיו מועמדים אידיאליים עבור ראיונות עומק מעקב ותצפית אתנוגרפי. לכן, זה סוג של קריאה פתוחה, התחזיות אינן סוף; אלא נותנים דרך חדשה כדי להשוות, להעשיר, ולשלב מסורות תיאורטיות שונות. סוג זה של קריאה פתוחה אינו ספציפי תוך שימוש בנתונים מ משפחות שבירות לנבא מי יהיה ללכת לקולג '; זה יכול לשמש כדי לחזות לכל תוצאה שבסופו של דבר תיאסף בכל סט נתונים חברתי אורך.

כפי שכתבתי קודם לכן בסעיף זה, לא חל דוגמאות רבות של חוקרים חברתיים באמצעות שיחות פתוחות. אני חושב שזה בגלל שיחות פתוחות לא מתאימות היטב לאופן שבו מדענים חברתיים בדרך כלל מסגרת שאלותיהם. חוזרים אל פרס נטפליקס, מדעני חברה לא היו בדרך כלל שואלים על לניבוי טעמים, היה שואל על איך ולמה תרבותי טעמים שונים עבור אנשים ממעמדות חברתיות שונות (Bourdieu 1987) . כזה "איך" ו "למה" שאלה לא להוביל קל לוודא פתרונות, ולכן נראה בכושר גרוע לפתוח שיחות. לפיכך, נראה כי שיחות פתוחות יותר מקובל שאלת החיזוי מאשר שאלות של הסבר; לקבלת מידע נוסף על ההבחנה בין ניבוי והסבר לראות Breiman (2001) . תיאורטיקנים אחרונים, עם זאת, קוראים מדעני חברה לשקול מחדש את הדיכוטומיה בין ההסבר וחיזוי (Watts 2014) . כמו הקו בין מטשטש ניבוי והסבר, אני מצפה לכך שתחרויות פתוחות תהפוכנה נפוצות יותר ויותר במדעי החברה.